מנהל עיזבון
מנהל עיזבון – מה הן סמכויותיו ומדוע והאם חייבים אותו?
התקופה לאחר פטירתו של אדם אהוב אינה פשוטה, ולעתים היא הופכת להיות קשה אף יותר עקב אי-הסכמות על עיזבון וירושת הנפטר. כדי למנוע מצבים כאלו ועל מנת שניתן יהיה לנהל עיזבון בצורה מסודרת, החוק בישראל הגדיר מספר כללים שחשוב להכיר בנוגע לניהול עיזבון, ומטה תוכלו לגלות כל מה שצריך לדעת על ניהול עיזבון ומה לשון החוק אומרת בנידון:
אמצעים לשמירת עיזבון
ניהול עיזבון חשוב במיוחד במקרים שבהם אין אחראי לניהול נכסים ולתשלום חובות שהנפטר השאיר מאחוריו. מינוי של מנהל לענייני עיזבון מומלץ במקרים שבהם יש חילוקי דעות בין היורשים בנוגע לחלוקת העיזבון, ישנם יורשים רבים, במקרים שבהם לא כל היורשים אותנו, ישנו עיזבון גדול, במקרים שישנם חובות גדולים כלפי נושים, ובכל מקרה אחר שבו צריך פיקוח של בית המשפט בנושא של חלוקת עיזבון.
כדי לשמור על העיזבון עד שתהיה החלטה מוסדרת בדבר חלוקתו, נקבע סעיף 77 לחוק שקובע כי "בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני."
כלומר, ניתן לשמור על העיזבון עד שימונה מנהל עיזבון זמני או קבוע. המטרה של סעיף 77 היא לשמור על העיזבון עד שהוא יעבור לידי היורשים, עד שמנהל עיזבון יחליט כיצד יש לחלק את הירושה (במקרים שבהם היורשים אינם מצליחים להגיע להסכמה בינם לבין עצמם).
מינוי מנהל עיזבון
מנהל עיזבון יכול לקבל את התפקיד במקרים הבאים:
- הנפטר ציין במפורש מנהל עיזבון מטעמו
- כל היורשים בצוואה הסכימו על מינוי של אדם מסוים לתפקיד מנהל העיזבון
במקרים שבהם הנפטר אינו מינה מנהל עיזבון או שהיורשים אינם מצליחים להגיע להסכמה על מנהל שכזה, ניתן לבצע מספר פעולות כדי למנות מנהל:
- לפנות לרשם לענייני ירושה, לבתי הדין הרבניים או לבית המשפט לענייני משפחה שימנו מנהל עיזבון
- לפנות לרשם לענייני ירושה – אפשרי במקרים שבהם הנפטר לא השאיר צוואה כלל וכל היורשים מסכימים על מנהל העיזבון
- לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה – אפשרי במקרים שבהם הנפטר לא השאיר צוואה והיורשים אינם מסכימים פה אחד על מנהל העיזבון
לאחר הפנייה לרשם לענייני ירושה, לבתי הדין הרבניים או לבית המשפט לענייני משפחה, ימונה מנהל עיזבון שיטפל בעיזבונו של הנפטר. מנהל העיזבון יהיה תושב הארץ, שכן הוא ממונה על ידי בתי החוק בישראל ועליו לפעול תחת סמכויות כפי שנקבעו בחוק הישראל. על כן, מנהל עיזבון זמני או קבוע יהיו תושבי הארץ – גם אם המצווה בצוואה מינה מנהל עיזבון זר.
מה ניתן לעשות כאשר היורשים אינם מגיעים להסכמה על חלוקת העיזבון?
במקרים רבים מתמנה מנהל עיזבון זמני לתקופה של חצי שנה (אלא אם נקבע אחרת על ידי ערכאה משפטית) – עד למתן קיום צוואה או עד למתן צו ירושה. מנהל זמני מתמנה במקרים שבהם עשוי להיות נזק לעיזבון (כמו גביית חובות), כאשר הנכסים של הנפטר דורשים טיפול מיוחד, כאשר יש סכסוך בין היורשים, או כאשר אחד היורשים הוא קטין/פסול דין ויש חשש שיורשים אחרים עלולים לפגוע בזכויות הירושה שלו.
כאשר יש מחלוקת חריפה בין היורשים, יתמנה מנהל עיזבון קבוע עד שכל העיזבון יחולק, כאשר המינוי הוא כשנתיים (או כפי שנקבע על ידי ערכאה שיפוטית). מנהל עיזבון קבוע יתמנה גם במקרה ש:
- יש צורך להבטיח את האינטרסים של יורשים חסויים/קטינים
- יש קושי לאתר את כל היורשים
- כאשר יש קושי בחלוקת העיזבון, כמו בקביעת הערך של חברות ותאגידים של הנפטר
- כאשר הצוואה מורכבת
- המוריש ציווה להקים הקדש ציבורי
מה תפקידו של מנהל העיזבון?
תפקידו הכללי של מנהל עיזבון הוא לקבוע את חלוקת העיזבון של המוריש, ויש לו מספר סמכויות שניתנו לו על פי חוק:
- ניהול הליכים משפטיים מטעם היורשים ובשם העיזבון
- הגשת פרטה שנתית לאפוטרופוס הכללי שבו יפורטו נכסי העיזבון
- הגשת דוחות שנתיים לאפוטרופוס הכללי שבו יפורטו הפעולות שננקטו על ידי מנהל העיזבון
- קבלת הוראות מבית המשפט בדבר חלוקת העיזבון
- כינוס נכסי עיזבון – מנהל העיזבון ידרוש שכל נכסי העיזבון יעברו לחזקתו על מנת שיוכל לשלם חובות של המוריש בארץ ובחו"ל, להגיש תביעה לפינוי נכס בבעלות המוריש, ולנהל את כל רכוש המוריש באופן שיאפשר למקסם את שווי העיזבון עבור היורשים.
שכרו של מנהל העיזבון נקבע על ידי בית המשפט, כאשר על פי רוב שכרו לא יעלה על 3% משווי העיזבון שנקבע בתום ההליכים. במקרים חריגים, כמו נקיטת פעולות ומאמץ מעבר לנדרש, בית המשפט יכול לקבוע ששכרו של מנהל עיזבון יהיה 4%.
מה עושים במקרה שבו החובות עולים על נכסי העיזבון?
ישנם מקרים שבהם החובות שהשאיר אחריו מוריש עולים על כלל השווי של הנכסים שלו, מה שעלול לעורר בעיות עבור היורשים. במקרים הללו מנהל העיזבון להגיש בקשה לבית המשפט לנהל את העיזבון בפשיטת רגל, בהתאם לסעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל. לאחר הגשת הבקשה (שניתן להגישה גם בלי מנהל עיזבון), כונס נכסים יטפל ברכושו של החייב עד לכיסוי חובותיו.
כדי לטפל בעניין במהירות האפשרית, חשוב להגיש בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה כדי שניתן יהיה למכור את רכושו של החייב ולרוקן את תכולת העיזבון.
ומה בדבר משק חקלאי?
במקרה שבו מוריש הותיר אחריו משק חקלאי שחלוקתו עלולה לפגוע בכושר קיומה כמשק חקלאי שביכולתו לפרנס משפחה חקלאית, המשק יימסר לידיו של יורש שיכול ומעוניין לקיים את המשק. ביכולתו של היורש לפצות את יתר היורשים (אם שוויו של המשק החקלאי עולה על מה שמגיע לו בעיזבון).
גם במקרים של משק חקלאי יש לעתים אי-הסכמה על יורש שיכול ומסוגל לקיים את המשק, ובמקרים הללו בית המשפט יחליט על גורלו של המשק ועל חלוקת שוויו בין היורשים.
במקרים הללו, לא רק קרבת דם היא הקובעת את גורל המשק החקלאי; אם ישנו יורש שהוא עובד חקלאי שהשקיע במשק מהונו שלו ולא קיבל תמורה כמו שאדם אחר היה מקבל, הדבר יילקח בחשבון בעת חלוקת הפיצויים. בנוסף, אם יש שני יורשים ויותר, אך בן זוגו של המוריש מוכן ומסוגל לקיים את המשק – תינתן לו עדיפות בדבר הורשת המשק.
חלוקת עיזבון, גם כאשר יש צוואה ברורה, היא לא תמיד פשוטה, ולכן ישנם חוקים וקווים מנחים שעוזרים לשמור על העיזבון וגם לחלק אותו באופן הוגן. מינוי של מנהל עיזבון מהווה פתרון יעיל במקרים שבהם יש בעיות עם חלוקת העיזבון, ובכל מקרה שלא יהיה – חשוב לפעול במהרה כדי למנוע אובדן עיזבון ובעיות נוספות שעלולות לצוץ לאחר פטירתו של אדם.
