מהם הוצאה לפועל וחוק הוצאה לפועל?

עבור מי שהגיע למצב של חובות מרובים, או עבור מי שחייבים לו כספים, התנהלות מול לשכה של הוצאה לפועל היא כנראה צעד בלתי נמנע בדרך לפתרון. אך תחילה כדאי להבין מהי בדיוק הוצאה לפועל, ומהו חוק הוצאה לפועל שעל פיו היא מתנהלת.

חוק הוצאה לפועל

חוק הוצאה לפועל הוא חוק משנת 1967, שנחקק על מנת לממש פסקי דין מבתי משפט, שמתייחסים למסמכים כגון שטרות חוב, המחאות, שטרות משכנתא וכל שטר שמסדיר זכויות כספיות. בעקבות חקיקת חוק הוצאה לפועל נפתחו לשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ, שמטרתן היא להסדיר ולאכוף את החוק בפועל.

חוק הוצאה לפועל מגדיר בכל תיק שני צדדים- הזוכה, שהוא מי שהגיש את השטר או פסק הדין לביצוע, ומולו החייב, שהשטר או פסק הדין מוגש כנגדו. לעיתים ישנו גם צד נוסף, שנקרא המחזיק. כל אחד מהצדדים מחוייב בחוקי הוצאה לפועל מוסדרים ונפרדים.

חוק הוצאה לפועל מתייחס למכלול נושאים בתחום המטלטלין והמקרקעין הנוגעים לצדדים השונים.

לשכת הוצאה לפועל ותחומי פעילותה

בישראל ישנן לשכות רבות של הוצאה לפועל, המתנהלות במקביל לבית משפט השלום. בכל לשכת הוצאה לפועל עומד ראש ההוצאה לפועל, שהוא שופט בית משפט שלום או רשם של בית משפט. כל אדם שמגיע אל לשכת הוצאה לפועל או מתנהל בהתאם אל חוק הוצאה לפועל נדרש לפעול בדרך מסודרת ובהתאם להוראות, לפתוח תיק, למלא טפסים, ולהתנהל כפי שמגדיר החוק.

כל לשכת הוצאה לפועל מתמודדת על כלל ההליכים שניתן לנקוט כנגד חייב, הנוגעים לעיקולי מטלטלין או מקרקעין, ומכירתם בהתאם לחוק. כמו כן, דואגת לשכת הוצאה לפועל לתחומים כמו עיקולים בידי צד שלישי, פשיטת רגל, צוי עיכוב יציאה מהארץ, כינוס נכסים, צווי הבאה וצווי מאסר וביצוע בעין. בנוסף, מנהלת לשכת הוצאה לפועל גם הליכים לטובתו של החייב, כגון התנגדות לביצוע שטר חוב, הליך של חייב מוגבל באמצעים, טענת "פרעתי", ואיחוד תיקים. כל אחד מהתחומים הללו מוגדר דרך חוק הוצאה לפועל ומחייב התנהלות מוסדרת ומורכבת בהתאם.