התקופה לאחר פטירתו של אדם אהוב אינה פשוטה. לעתים היא הופכת להיות קשה אף יותר עקב אי-הסכמות על עיזבון וירושת הנפטר.

כדי למנוע מצבים כאלו ועל מנת לנהל עיזבון בצורה מסודרת, חשוב להכיר את לשון החוק. חשוב גם לקבל ליווי מקצועי של עורך דין לניהול עיזבון.

מטה תוכלו לגלות כל מה שצריך לדעת על ניהול עזבון ומה החוק בישראל אומר בנידון:

מתי נדרש מנהל עיזבון?

ניהול עיזבון חשוב במיוחד במקרים שבהם אין אחראי לניהול נכסים ולתשלום חובות שהנפטר השאיר מאחוריו.

מינוי של מנהל לענייני עיזבון מומלץ במיוחד במצבים הבאים:

• ישנם חילוקי דעות בין היורשים בנוגע לחלוקת העיזבון.
• ישנם יורשים רבים או שלא כל היורשים אותרו.
• העיזבון כולל נכסים רבים ומורכבים.
• לנפטר ישנם חובות גדולים כלפי נושים.
• בכל מקרה אחר הדורש פיקוח של בית המשפט על חלוקת העיזבון.

כיצד מתבצע מינוי מנהל עיזבון?

החוק מגדיר מספר דרכים למינוי מנהל עיזבון, הן בהסכמה והן בהיעדרה:

דרכי מינוי בהסכמה או מראש

• הנפטר ציין בצוואתו מנהל עיזבון מטעמו.
• כל היורשים בצוואה הסכימו על מינוי של אדם מסוים לתפקיד מנהל העיזבון.

מינוי בהיעדר הסכמה

במקרים שבהם הנפטר לא מינה מנהל עיזבון או שהיורשים לא מצליחים להגיע להסכמה, אתם יכולים לפנות לאחת מהרשויות הבאות:

• לפנות לרשם לענייני ירושה: אפשרי במקרים שבהם הנפטר לא השאיר צוואה כלל וכל היורשים מסכימים על מנהל העיזבון.
• לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה: אפשרי במקרים שבהם הנפטר לא השאיר צוואה והיורשים לא מסכימים פה אחד על מנהל העיזבון.

דרישות סף ממנהל העיזבון

לאחר הפנייה לרשם לענייני ירושה, לבתי הדין הרבניים או לבית המשפט לענייני משפחה, בתי המשפט ימנו מנהל עיזבון שיטפל בעיזבונו של הנפטר.

מנהל העיזבון יהיה תושב הארץ, שכן בתי החוק בישראל ממנים אותו והוא צריך לפעול תחת סמכויות שנקבעו בחוק הישראלי.

על כן, מנהל עיזבון זמני או קבוע יהיו תושבי הארץ – גם אם המצווה בצוואה מינה מנהל עיזבון זר.

מה תפקידו של מנהל העיזבון?

תפקידו הכללי של מנהל עיזבון הוא לקבוע את חלוקת העיזבון של המוריש. החוק מעניק לו מספר סמכויות:

• ניהול הליכים משפטיים מטעם היורשים ובשם העיזבון.
• הגשת פרטה שנתית לאפוטרופוס הכללי שבו יפורטו נכסי העיזבון.
• הגשת דוחות שנתיים לאפוטרופוס הכללי שבו יפורטו הפעולות שננקטו.
• קבלת הוראות מבית המשפט בדבר חלוקת העיזבון.
• כינוס נכסי עיזבון: מנהל העיזבון ידרוש שכל נכסי העיזבון יעברו לחזקתו. זה יאפשר לו לשלם חובות, להגיש תביעות, ולנהל את הרכוש באופן שימקסם את שווי העיזבון עבור היורשים.

בית המשפט קובע את שכרו של מנהל העיזבון. על פי רוב שכרו לא יעלה על 3% משווי העיזבון. במקרים חריגים של מאמץ מיוחד, בית המשפט יכול לקבוע ששכרו יהיה 4%.

מה ניתן לעשות בסכסוך בין יורשים?

במקרים רבים בית המשפט ממנה מנהל עיזבון זמני לתקופה של חצי שנה (אלא אם נקבע אחרת) – עד למתן קיום צוואה או צו ירושה.

בית המשפט ממנה מנהל זמני במקרים שבהם עשוי להיות נזק לעיזבון (כמו גביית חובות). גם כאשר הנכסים דורשים טיפול מיוחד, כאשר יש סכסוך בין היורשים, או כאשר אחד היורשים הוא קטין/פסול דין.

כאשר יש מחלוקת חריפה בין היורשים, בית המשפט ימנה מנהל עיזבון קבוע עד שכל העיזבון יחולק. המינוי הוא כשנתיים (או כפי שנקבע על ידי ערכאה שיפוטית).

בית המשפט ימנה מנהל עיזבון קבוע גם במקרה ש:

• יש צורך להבטיח את האינטרסים של יורשים חסויים/קטינים.
• יש קושי לאתר את כל היורשים.
• יש קושי בחלוקת העיזבון, כמו בקביעת הערך של חברות ותאגידים של הנפטר.
• הצוואה מורכבת או שהמוריש ציווה להקים הקדש ציבורי.

אמצעים לשמירת העיזבון (סעיף 77 לחוק)

כדי לשמור על העיזבון עד שתהיה החלטה מוסדרת בדבר חלוקתו, נקבע סעיף 77 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי:

"בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון, בית המשפט רשאי לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון. זה יכול לכלול עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני."

ניהול התהליך דורש הבנה מעמיקה לא רק בחוק הירושה, אלא גם בנושאים משלימים כגון עריכת צוואות וטיפול בהתנגדויות.

מה עושים כשהחובות עולים על נכסי העיזבון?

ישנם מקרים שבהם החובות שהשאיר אחריו מוריש עולים על כלל השווי של הנכסים שלו.

במקרים הללו מנהל העיזבון רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לנהל את העיזבון בפשיטת רגל, בהתאם לסעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל.

לאחר הגשת הבקשה (שאפשר להגיש גם בלי מנהל עיזבון), כונס נכסים יטפל ברכושו של החייב עד לכיסוי חובותיו.

כדי לטפל בעניין במהירות האפשרית, חשוב להגיש בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה. זה יאפשר למכור את רכושו של החייב ולרוקן את תכולת העיזבון.

ומה בדבר משק חקלאי?

במקרה שבו מוריש הותיר אחריו משק חקלאי שחלוקתו עלולה לפגוע בכושר קיומו, בית המשפט ימסור את המשק לידיו של יורש שיכול ומעוניין לקיים את המשק.

היורש יכול לפצות את יתר היורשים (אם שוויו של המשק החקלאי עולה על מה שמגיע לו בעיזבון).

גם במקרים של משק חקלאי יש לעתים אי-הסכמה על יורש שיכול ומסוגל לקיים את המשק. במקרים הללו בית המשפט יחליט על גורלו של המשק ועל חלוקת שוויו בין היורשים.

במקרים הללו, לא רק קרבת דם היא הקובעת. אם ישנו יורש שהוא עובד חקלאי שהשקיע במשק מהונו שלו ולא קיבל תמורה, בית המשפט יקח את הדבר בחשבון.

בנוסף, אם בן זוגו של המוריש מוכן ומסוגל לקיים את המשק – בית המשפט יתן לו עדיפות.